למדינת ישראל אין חוקה, אך יש לה חוקי יסוד, המהווים את הבסיס לזכויות האדם. הזכות לפרטיות קיבלה מעמד חוקתי, במסגרת חוק- יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הזכות לפרטיות קובעת כי כל אדם זכאי לשמור על פרטיותו וצנעתו ואין לפגוע בזכות זו, ללא הסכמה.
לצדו של חוק- יסוד: כבוד האדם וחירותו, עומד חוק הגנת הפרטיות, אשר קובע כי פגיעה בפרטיות היא בגדר עוולה אזרחית וכן, מהווה גם עבירה פלילית.
נאשם אדם בפגיעה בפרטיות, דינו על פי החוק – מאסר חמש שנים!
מהי פגיעה בפרטיות? מדוע קבע המחוקק כי פגיעה בפרטיות היא גם עבירה פלילית ולא הסתפק בהיותה עוולה אזרחית, ברת פיצוי כספי? מה קורה כאשר לא ניתן להוכיח את הנזקים להם גרמה הפגיעה בפרטיות?
מהי פגיעה בפרטיות?
סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, מונה מספר מקרים של פגיעה בפרטיות אך חשוב לציין כי אין המדובר ברשימה סגורה של מקרים. היה ונפגעה פרטיותו של אדם וגרמה לנזק, ניתן להגיש תביעה ואף קובלנה פלילית.
להלן מספר דוגמאות של פגיעה בפרטיות, על פי חוק הגנת הפרטיות:
1. צילום אדם ברשות היחיד : צלמי הפפרצ'י מצלמים תמונות רבות, שלא בידיעת המצולם אך צילום יהיה פגיעה בפרטיות, אם באותן נסיבות, הייתה למצולם ציפייה לפרטיות. כאשר אדם הולך ברחוב, אין לו ציפייה לפרטיות ולכן, ניתן לצלמו. לעומת זאת, כאשר אדם נמצא בביתו, ישנה ציפייה ברורה וחד משמעית לפרטיות. לכן, אין לצלמו מבלי לבקש את הסכמתו, אחרת, זהו מקרה של פגיעה בפרטיות.
2. האזנה לשיחות : המאזין לשיחות, שלא בהתאם לחוק האזנת סתר, מבצע עוולה של פגיעה בפרטיות. הייתה ההאזנה במזיד, מדובר גם בעבירה פלילית.
3. התחקות : מקרה של התחקות אחרי אדם, אשר מטרידה או עלולה להטריד.
4. הפרת חובת הסודיות : סוגים רבים של מידע, מוגנים על ידי חובת סודיות. הפרתה של חובת הסודיות הקבועה בחוק או בהסכם, הנוגעת לעניינים פרטיים של אדם, מהווה פגיעה בפרטיות.
כמו כן, אם מסר אדם מידע על חייו הפרטיים לשימוש מסוים, אין לעשות במידע כל שימוש אחר ואם נעשה, זוהי פגיעה בפרטיות.
הפיצוי הכספי אותו פוסק בית המשפט לנפגע בגין פגיעה בפרטיות, ישקף את היקף החשיפה ואת חומרת הנזק. ככל שמדובר בנזק גדול יותר, כך לרוב, יפסוק בית המשפט פיצוי כספי גבוה יותר. במקרים בהם הנזק איננו זמני, אלא בעל השלכות משמעותיות גם לעתיד, יבוא הדבר לידי ביטוי, בסכום הפיצוי.
פגיעה בפרטיות – זה פלילי!
הענישה האזרחית פוגעת בכיסו של האדם, בעוד הענישה הפלילית, פוגעת בחופש התנועה שלו ורישום פלילי מלווה את המורשע כל חייו.
קביעת המחוקק כי פגיעה בפרטיות הנה גם עבירה פלילית, שולחת מסר ברור על חומרתה של העבירה ומבקשת להרתיע מביצועה.
מתי תהיה פגיעה בפרטיות עוולה אזרחית ומתי עבירה פלילית? כל פגיעה בפרטיות שאיננה על פי החוק, תהיה עוולה אזרחית. אולם, עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות, נוצרת, רק כאשר הפגיעה נעשתה במזיד.
ההבחנה הזו חשובה משום שהצורך להעמיד לדין פלילי, קיים רק כאשר המעשה מלווה בכוונה לפגוע. פגיעה בפרטיות אשר לא נעשתה במזיד, תישאר במסגרת הדין האזרחי וניתן יהיה לתבוע את הפוגע, בתביעה אזרחית בלבד.
פיצוי כספי לנפגע
העוול שנגרם לאדם אשר פרטיותו נפגעה, הוא עוול כפול. כבודו ולעיתים שמו הטוב, נפגעו ולא פעם, גורמת הפגיעה לנזקים כספיים גדולים מאוד. אולם, אין די בזאת. אם יבקש הנפגע לקבל פיצוי כספי, עומד בפניו קושי גדול, להוכיח בבית המשפט, את הנזקים שנגרמו לו.
המחוקק הכיר בקושי הזה והבין כי הקושי הראייתי הוא חלק בלתי נפרד מהעוול שנגרם לנפגע, עקב פגיעה בפרטיות. לפיכך נקבע בסעיף 29 א', לחוק הגנת הפרטיות, כי במשפט פלילי או אזרחי בגין פגיעה בפרטיות, מוסמך בית המשפט לפסוק פיצוי לנפגע, ללא הוכחת נזק.
הסדר זה מקל על הנפגעים ממעשה של פגיעה בפרטיות שכן הוא מאפשר קבלת פיצוי כספי, גם כאשר ישנן מגבלות ראייתיות. כך מעודד למעשה המחוקק, הגשת תביעות משפטיות וככל שיוגשו יותר תביעות, ניתן לצפות כי תרד כמות המקרים של פגיעה בפרטיות.
חשוב לציין כי פיצוי ללא הוכחת נזק, יכול להיות עד לסכום של 50,000 ש"ח ואם הוכחה כוונה לפגוע, עד 100,000 ש"ח.
לסיכום – פגיעה בפרטיות
חוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות תהיה עבירה פלילית, אם נעשתה במזיד. לא נעשתה זו בכוונה או לא ניתן להוכיח זאת, מדובר בעוולה אזרחית. בתי המשפט מוסמכים לפסוק הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי, פיצוי כספי לנפגע, ללא הוכחת נזק. פגיעה בפרטיות מוגדרת בסעיף 2 לחוק, אך אין המדובר ברשימה סגורה וכל מקרה של פגיעה בפרטיות, אשר אינו מותר על פי החוק, מהווה עילה לתביעה או לקובלנה פלילית.
מאמר נוסף בתחום בנוגע להוצאת דיבה – ראה: הוצאת דיבה >>
